תודה, בשבילי בלי סוכר בקפה 

הגמילה מסוכר הפכה לאחד מן הטרנדים החזקים בשנה האחרונה בתחום התזונה. עד כמה היא מועילה לכם? האם זה באמת אפשרי? ומה בעצם עומד מאחורי החלטתם של "נגמלים" רבים להוציא את המתוק הזה מן התפריט שלהם לחלוטין. ד"ר אסנת רזיאל מסבירה.

ד"ר אסנת רזיאל

יותר ויותר אנשים בוחרים להוציא את הסוכר לחלוטין מן התפריט שלהם, האם זה אפשרי בכלל?

אנחנו כולנו מכורים לסוכר. כן, זו עובדה לא נעימה אבל היא מציאותית ונוכחת. הסוכר נמצא כמעט בכל פריט מזון שאנו אוכלים.  סוכר באחוזים מסוימים נמצא בפירות, בחלב, בדגנים, במאפים- זאת אומרת, הוא נמצא בעצם בכל מקום. אז איך בעצם אפשר להיגמל ממנו ומדוע תהליך גמילה מסוכר יכול להועיל לכם.

אמריקאי ממוצע מכניס בכל יום כמות שוות ערך של קרוב ל 22 כפיות סוכר ביום. החישוב הזה כולל צריכה ישירה של סוכר [קפה, משקאות ממותקים ועוד] וצריכה עקיפה של סוכר אשר נמצא במזונות אחרים. הכמות הזו גדולה פי 4! מהכמות המומלצת והיא גורם ראשון במעלה להשמנת יתר קיצונית ולמחלות הנלוות לה, כגון סוכרת.

אנחנו נוטים לחשוב שהסוכר נמצא בחטיף המתוק שאנחנו מתפנקים אתו, בגלידה או במאפה שהחלטנו מראש לצרוך מכיוון שיש בו סוכר, ומכיוון שצריכת מאכלים או מזונות ממותקים נותנים לנו תחושת "רוגע" [היא מזויפת, מיד ארחיב]. זוהי טעות נפוצה לחשוב, שרק המאכלים האלו מכילים סוכר. נכון, חטיפים וממתקים לא מנסים להסתיר את תכולת הסוכר שלהם, היצרנים אף מתגאים בכך ואנו אכן רוכשים אותם כי הם כאלו. אבל מה שחלקכם הגדול אינו יודע הוא כי יצרני המזון מוסיפים סוכר כמעט לכל מוצר שהוא באחוזים משמעותיים. כן, כן, גם ליוגורט דל השומן שאתם אוכלים, ללחמים, למשקאות הקלים, לממרחים, לתבשילים מוכנים ואפילו לחטיפים מלוחים.  צריכת הסוכר המשמעותית שלנו במהלך היום היא דווקא צריכה פאסיבית ולא מודעת בהכרח והיא נובעת מן התפריט היומי של מזונות מעובדים אליהם מוסף סוכר באופן יזום.

הוצאה של סוכר מן התפריט לחלוטין דורשת אם כן פיקוח הדוק על הכנת המזון, הימנעות ממזון מעובד, שליטה ברכיבים התזונתיים של המזון שאתם אוכלים והכנת התפריט היומי שלכם לבד או בפיקוח.

מדוע סוכר רע לנו?

מחקרים מראים על קשר ישיר בין צריכה מוגברת של סוכר, לפגיעה בשיניים, להשמנת יתר קיצונית, למחלת הסוכרת וגם למצבי רוח. אנחנו נוטים לחשוב שסוכר משמח אותנו, זה נכון, אבל רק לרגע בו הוא מתפוצץ בגוף באחוזים לא סבירים לאחר אכילת ממתק מרוכז ועד הצניחה שלו בגוף, היוצרת את התופעה ההפוכה. הרגע בו אתם מבינים שלתת יותר מדי ממתקים לילדכם הוא הרגע שהם הופכים בו לעצבנים ורגוזים. יותר ויותר נתונים מחקריים קושרים היום בין אכילה מופרזת של סוכר לבין מצבי רוח דיכאוניים, הסיבה פשוטה, מדובר בהתמכרות המבקשת להזין את עצמה שוב ושוב מחדש. ברגע שריכוזי הסוכר בגוף מתפוגגים אנו חשים ב"ירידת אנרגיה" ומבקשים להזין אותה וכך חוזר חלילה.

אין לסוכר ערך תזונתי של ממש, הוא מה שאנחנו נוהגים לכנות קלוריות ריקות. הוא משמין ופשוט מיותר מן הבחינה התזונתית, אין בהעדרו חסך ישיר לגוף, בוודאי שלא בכמויות מכופלות או משולשות של הצריכה הנורמטיבית.

כיצד נגמלים אם כן מסוכר?

גמילה מסוכר יכולה להיות בעייתית, יעבור זמן מה, כשבוע לערך שבו אתם עלולים לחוות תסמינים של גמילה: השתוקקות אדירה למוצר, חוסר ריכוז, עצבנות וכל תסמין מוכר אחר המבשר על "קריז" של הגוף בניסיון להשיג את מה שהוא רגיל אליו. כוח רצון חשוב כאן מאד, התסמינים האלו יחלשו יום אחרי יום ואחרי שבוע עד עשרה ימים ייעלמו כמעט לחלוטין. כן, זה הולך להיות הרבה יותר קל ממה שחשבתם...

פירות במקום חטיפים- כן, שמעתם את המשפט הזה אלפי פעמים אבל הוא עדיין נכון. הפירות יספקו לכם את אחוז הסוכר הסביר לתצרוכת הגוף שלכם מבלי שיזינו את תחושת ההתמכרות שלכם.

תהיו שבעים מאוכל מזין, זה מפחית את הצורך לאכול חטיפים מעובדים, גוף מוזן היטב הוא גוף שקל לו יותר להתמודד עם תסמיני הגמילה שתוארו לעייל.

עבר שבוע נכון?- אתם כבר מרגישים יותר טוב ופחות נזקקים לסוכר. זה בדוק.

אל תקנו אותם- אתם יודעים על מה אנחנו מדברים. כן כן, אל תקנו את החטיף האהוב ותבטיחו לעצמכם לא לאכול אותו, הסיכוי הוא שבשעת לילה מאוחרת אתם תשברו. מזערו את הפיתויים.

החליפו את תחושת התענוג שגרם לכם הסוכר בפעילות גופנית כלשהיא. גם אם אתם לא רגילים בכך, פעילות גופנית מסייעת לשחרור אנדורפינים בגוף ולתחושת העונג שאתם חשים, בדיוק כמו זו שנותן לכם הסוכר, והיא תחליף מצוין.

צריכים חיזוקים?- הביטו במשקל בכל שבוע, בהנחה שלא פיציתם את עצמכם בשלל מזונות אחרים, הירידה שלכם במשקל היא כמעט ודאית. והיא בסופו של דבר התענוג העילאי אותו ביקשתם.

אם לאחר חודש או יותר אתם מרגישים טוב יותר, סימן שאתם מצליחים ויתכן שהצלחתם להוביל את חייכם אל עבר שינוי תזונתי המתאים בדיוק לכם ומשפר את איכות חייכם. כל הכבוד!